מידע כללי אודות המצבה
אזכרה
ישנם מספר תאריכים שחשובים למשפחת הנפטר, והכל תלוי כמובן בעדה שממנה מגיעה המשפחה (לרב מומלץ להיוועץ עם רב מהעדה)
שבעה-
לאחר הלוויה האבלים "יושבים שבעה" – שבעה ימים שבהם האבלים יושבים בבית ואסור להם לצאת אף לדבר מצווה, וחבריהם ומשפחתם באים לנחמם ונוהגים גם לעזור בענייני הבית והבישול. . המקפידים באבלות יושבים את השבעה על הרצפה או על ספסל נמוך מאוד, ויש אף מחמירים לישון על מזרן שמונח על הרצפה במהלך השבעה. נהוג כי ביום השביעי של שבעת ימי האבל, יושבים האבלים שעה קלה לאחר תפילת שחרית ומקבלים תנחומים ולאחר מכן מקימים אותם המנחמים באמירת "קומו". לאחר מכן הם נפטרים מדיני אבילות שבעת הימים, נוהגים לאחר מכן הם עוברים לאבילות שלושים יום. אם במהלך ימי השבעה או השלושים חל חג, החג דוחה את ימי האבילות לגמרי, ובלבד שכבר הגיעו ימי השבעה או השלושים והאבלים נהגו חלק מהם.
בתום השבעה עולים האבלים לקברו של המנוח. שם נהוג להתפלל תפילת אשכבה ואוסף פסוקים (ממזמור קי"ט בתהלים) המתחילים באותיות היוצרות את שמו הפרטי של הנפטר, ואת המילה 'נשמה'. לסיום אומרים 'קדיש יתום' (מותנה בקיום מניין) ותפילת 'אל מלא רחמים.
שלושים -
השלושים נמנים החל מיום הקבורה, כלומר, 23 יום מאחר תום השבעה. במהלך השלושים חלות על האבלים דיני אבלות, אבל במידה פחותה בהרבה מימי השבעה. אסורה תספורת או גילוח ונטילת ציפורניים, אסור להתחתן (אלא אם כן התאריך נקבע קודם), רחיצה מותרת - אך אשכנזים נוהגים שלא לרחוץ במים חמים. ביום השלושים עולים האבלים לקבר והאבלים רשאים להסתפר ולהתגלח.
ת.נ.צ.ב.ה
פירוש המילה הוא תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
צרור החיים- הכוונה היא לחיי נצח כלומר נשמתו תזכה לחיי נצח.
פ"נ
פה נקבר
ליצירת קשר 052-8685511 |
